השלבים העיקריים בהכנת יין הינם:

1. קבלת הענבים/בציר.
2. הפרדה ומעיכה.
3. התססה.
4. סחיטה.
5. יישון ועיצוב היין.
6. ביקבוק.

כדי לייצר יין טוב יש צורך להבין את התהליכים הכימיים שהופכים את מיץ הענבים ליין. הבנת תהליך התסיסה הכוהלית היא הראשית להבנת תהליכי תסיסה אחרים.

גי-לוסק (Gay-Lussac) היה הראשון שהראה כי בתסיסה הכוהלית מתרחשת תגובה כימית שבה מתפרקת הגלוקוזה (סוכר ענבים) והופכת לפחמן דו חמצני ולכוהל לפי הנוסחה:

סוכר ענבים + שמרים = אלכוהול + פחמן דו חמצני


כלומר: השמרים מפרקים את סוכר הענבים והופכים אותו לאלכוהול ולגז פחמן דו חמצני. הגז מתנדף והאלכוהול נשאר.
השמרים המשמשים לתהליך עשיית היין הם פטריות חד- תאיות הקיימות בטבע בעשרות סוגים ובמאות מינים. 
מאחר ולשמרים תפקיד נכבד בעיצוב טעמם וריחם של סוגי היין השונים יש חשיבות רבה לסוג השמרים בהם נשתמש להכנת היין.

שני גורמים עיקריים עלולים לקלקל את היין – חמצן וחיידקים. על מנת למנוע קלקול היין ו/או חמצון שלו יש להקפיד הקפדה יתירה על חיטוי כל הכלים הבאים במגע עם היין, לשמור על סביבת עבודה נקיה והיגיינית ולדאוג לכך שהיין יהיה במגע מינימלי עם האוויר מתום התסיסה האלכוהולית.

לצורך הכנת יין יש להצטייד בציוד מתאים. בחירת הציוד תעשה תוך זיקה לצרכים האישיים, וכמובן לתקציב.
אין צורך ברכישת כל הציוד מראש. ניתן לרכשו בהתאם לשלבים ולתהליכים של עשיית היין.
את הציוד נכון וראוי לרכוש בחנות המתמחה בציוד לעשיית יין. שם גם תוכלו לקבל יעוץ, הדרכה והתאמה של הציוד והחומרים לכמויות שאתם מבקשים להפיק.

הציוד הדרוש :

* מפריד מועך (Crusher).

* ערכה לבדיקת חומצה.

* מיכל תסיסה (רצוי מנירוסטה אך אפשר להסתפק בפלסטיק).

* כלי לערבוב התירוש והשקעת הקליפות (רצוי מנירוסטה).

* מכבש סחיטה (Press).

* מיכל לאכסון היין לאחר התסיסה (נירוסטה, זכוכית [דמיג´אן] או חבית מעץ אלון). 

* מכסה ונשם.

* משפך עם מסנן.

* מד חום.

* מד סוכר – הידרומטר/סוכרומטר, משורה.

* מד אלכוהול – וינומטר.

* צינור שפיה.

* פיפטה "גנב".

* מכשיר פיקוק.

* בקבוקים בנפח 0.75 ליטר + פקקי שעם.

* תוויות וקפסולות לבקבוקי היין.

* חומרים נוספים: שמרים, פוטסיום מטביסולפיט, מזיני שמרים, שבבי עץ אלון, טניסול ובנטוניט.

תסיסה מאלולקטית הינה תסיסה שבמהלכה חומצה מאלית (מכונה בעברית – חומצת תפוח), הופכת לחומצה לקטית (מכונה בעברית – חומצת חלב).
תהליך זה חשוב מאוד כי חומצת החלב יותר עדינה מחומצת התפוח, מה שגורם לכך שיהיה כיף ומרענן לשתות את היין. לרוב תהליך זה קורה באופן ספונטני, אך על מנת לוודא שתהליך זה אכן קורה רצוי להוסיף בקטריה מיוחדת שזהו תפקידה.

חבית, דמיג'אן ומיכל נירוסטה משמשים את אותו יעוד – אחסון היין/יישון.
נסביר בקצרה על כל אחד:
חבית- חבית בנויה מוטות עץ שעברו תהליך מיוחד של ייבוש וקליה על מנת לתת להם את הארומה והטעם הרצוי ליין, ניתן למצוא סגנונות שונים של חביות (בטעמים ובארומות ולא בצורה המבנית) היתרונות הגדולים של החבית הם "אוורור" היין והוספת טעם וארומה ליין.
אך יש לה גם חסרונות-גדולה ומסורבלת, איבוד של הרבה יין ע"י אידוי דרך הדפנות, יחסית יקרות וישנו קושי בניקיון.
דמיג'אן – דמיג'אן הינו בקבוק זכוכית בנפחים של בין 5 ל- 54 ליטרים שעליו ניתן "להלביש" מכסה מיוחד עם נשם, יתרונות- קל יחסית להעברה ממקום למקום, זול בהשוואה לחבית/מיכל נירוסטה. חסרונות – שביר, לא מספק אוורור או טעמים/ארומות ליין.
מיכל נירוסטה- זהו מיכל העשוי מנירוסטה ואינו מחליד, נפחו נע בין 100-1000 ליטרים ואף יותר (לרוב בהזמנות מיוחדות). למיכל זה ישנו מכסה "צף" המוקף בפנימית סיליקון מתנפחת אשר אוטמת את המיכל וניתן להוריד מכסה זה עם ירידת מפלס הנוזל במיכל ובכך למנוע את חימצונו של היין. יתרונות- ניתן להתאמה לכל כמות נוזל שהיא, לא מחליד. חסרונות- יקר יחסית, לא נוח להזזה ממקום למקום.

משך התסיסה האלכוהולית מושפע ממספר גורמים: טמפרטורה, סוג השמרים, טיב השמרים וכמות הסוכר. ככל שהטמפ' גבוהה יותר (עד גבול מסויים שבו החום כבר פוגע ביין) כך התסיסה מתרחשת מהר יותר. ישנם שמרים שעובדים מהר יותר וישנם שמרים שעובדים לאט יותר. אם השמרים לא במצב טוב הם עלולים לעבוד לאט. ככל שיש יותר סוכר ייקח לשמרים יותר זמן לפרק אותו.